המשפחה

אורי שגיא (איזנברג) הוא דור שביעי בארץ למשפחה צפתית שבעברה הרחוק למדה ב"כולל", ולימים הפכה – מכיוונה של מינה לבית פלפל, אשתו של זאב דב איזנברג, להיות ממייסדי יסוד המעלה (בשנת 1883).

אביו, שמשון איזנברג, יליד יסוד המעלה (1909), בן לזאב דב ומינה איזנברג ונכד לרבי דוד ודינה איזנברג, למד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל". את משקו בכפר ביאליק רכש ביחד עם רעייתו פנינה, עם עליית גרעין המתיישבים ב-1934. הוא שימש כמדריך החקלאי של גרעין זה ובמקביל עשה הכל כדי להמשיך ולעבד את נחלת המשפחה ביסוד המעלה.

אמו, פנינה לבית רובינשטיין, ילידת 1909 אף היא, נולדה באוקראינה ועלתה ארצה בשנת 1926, כחברת "קבוצת גשר" (אשדות יעקב).

אהבתו וחיבורו הטבעי מאז ומתמיד של שגיא לעבודת האדמה כרוכה באופן הדוק עם ההיסטוריה המשפחתית שלו. אביו, שמשון, שהעביר את מושכות עיבוד הקרקע לידיו, במילים – "לך הקרקע והמשק, ובלבד שלא תימכרנה לאחר, ותעבד אותה גם אם אין בכך ערך כלכלי ישיר, משום שקרקע שאיננה מעובדת על ידי בעליה – לא שלו היא", הוא שגם לימדו שעץ הזית יותר מכל מסמל את הבעלות על הקרקע ואת האחיזה בה לטווח ארוך.
שמשון איזנברג ידע את השפה הערבית על בוריה והכיר היטב את מנהגי הערבים, והיה בן בית בקרב הערבים. על פי אמונתם של "זקני השבט", גם אם יהיה רעב בארץ – מי שמגדל זיתים מובטח לו שישרוד.

לבשר הזית ערך קלורי רב, כמו גם לשמן הזית, שיתרונותיו ללב האדם בהתמודדות עם הכולסטרול הוכח מדעית, ואין ספק שהוא גם מהווה נדבך איכותי וחשוב בתיבול ובבישול. הגזם של העץ, על עליו וענפיו, משמש חומר מעולה לחימום הבית בעת החורף, וגם מספק גחלים להכנת פחמים. הגפת (שארית העיסה והגלעינים הנותרים לאחר עצירת השמן) הוא חומר יוצא מן הכלל, בעל ריח מיוחד, שמסייע גם הוא לחימום הבית, ואילו השמן שאינו איכותי מספיק ברמה התזונתית, מצוין להכנת סבון לרחצה וכביסה.